למה לנו בכלל לראות סרטים
לכיף נכון? אז זהו שלא. השאלה הזו, למרות שרובינו המוחלט צרכני טלוויזיה מושבעים, לא מוצאת מקום. לא בדיון הביקורתי ולא בציבורי. כשיוצא סרט חדש אנחנו יודעים לחוות עליו דעה, מדפסות העיתונים מכתיבות את הדעה המלומדת עליו והקופה הרושמת נותנת את השורה התחתונה – מוצלח או לא. כל כך הרבה דברים חדשים עברו על תעשיית הקולנוע מאז הוקמה כשעשוע חברתי חסר קול. בכל זאת, אנחנו לא שואלים את עצמנו למה בכלל צריכים סרטים. עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים – זו תרבות – לא צריך סיבה, צריך רק ליצור עוד ועוד. אז למען האמת, יצירות אומנות מצדיקות את מקומן בעולם רק מעצם היותן – יצירות אומנות. סרטים לעומת זאת, כחלק מתעשיית הבידור, אינם יצירות אומנות ברובם המוחלט. הם מוצרים, תוצאה של נוסחה שלפיה ככל שמשקיעים יותר כסף, בדרך כלל – מקבלים יותר כסף בחזרה. אז אם סרטים הם מוצרים – למה הם נועדו?
בואו נוציא כבר מהדיון את המילה הנאה. סרטים לא נועדו להסב לנו הנאה בלבד. הנאה היא לפעמים התוצאה של לקיחת חופש מהעבודה וצפייה בסרט, אבל הרבה יותר קל להשיג הנאה בדרכים אחרות – חברותיות יותר ומזיקות פחות.
הנזקים שבתעשיית הקולנוע
מחקרים אין ספור מראים שסרטים אלימים מעודדים אלימות. לאחר הקרנות הבכורה של סרטי סדרת מהיר ועצבני נצפית עלייה חדה בתאונות הדרכים. לסרט יש גם מה שנקרא בפסיכולוגיה השפעת גל. לאחר שנראה סרט בעל פוטנציאל מזיק וניזכר בו לאחר כמה חודשים, בזמן שבו עברה לגמרי השפעתו, הנזקים יחזרו על עצמם וייקבעו כנורמה. אם למשל נראה תמונות של הסרט, פרסומות ישנות או חולצות שעליהן מודפס שער הסרט או חלק מכוכביו. תאמינו או לא אבל הדפסה על חולצות יכולה להיות מזיקה כמו הסרט עצמו.
אז ראינו שקיים צורך למצוא הצדקה לסרטים ולו רק בשל היותם מכילים פוטנציאל נזק. אבל למען האמת, סרטים כיום לא נעשים מתוך תחושת מטרה, אלא מרצון להרוויח. לסרטים, בצד פוטנציאל אדיר לנזק וניוון – יש פוטנציאל אדיר לתרום לנו. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים כיצד להשתמש בהם. אנחנו צורכים יותר מדי טלוויזיה וקולנוע וכתוצאה ישירה מכך – לא שופטים סרטים גרועים במידה המתאימה. אנחנו אדישים לתרבות שמגיעה אלינו עד כדי כך שעצם הרעיון של להפגין נגד תרבות גרועה נראה מגוחך. אם שילמתם כסף טוב עבור סרט שלא סיפק את הסחורה אין לכם את מי להאשים. הבעיה היא שממילא תראו עוד סרט כשתחזרו הביתה ועוד חמישה או שישה סרטים בהמשך השבוע כך שזה לא ממש משנה.
איכשהו, במאה ועשרים שנות קולנוע, הצלחנו להוריד את יעדם של סרטים לרווחים מהקרנות, הדפסה על חולצות ומוצרים נלווים. כל כמה זמן מגיע סרט באמת טוב. כזה שגורם לנו לחשוב, מדפסות העיתונים השונות יכולות לקטול אותו, אבל כשסרט פוגע בנקודה הנכונה לא מדפסות ולא מבקרים יכולים למנוע את זה. סרט שיכול לשנות את החברה שלנו – לחברה טובה יותר, אנושית יותר, חבל שנשכח אותו אחרי הסרט הבא.